הנימוקים לביטול החלטת ועדת הבחירות לפסול השתתפות בל"ד ורע"מ-תע"ל בבחירות

הנשיאה ד' ביניש:

           ביום 21.1.2009 ניתן פסק-דיננו בהליך זה, במסגרתו החלטנו פה אחד לקבל את ערעורה של רשימת רע"מ-תע"ל ולבטל את החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18 (להלן: ועדת הבחירות או הוועדה), לפיה מנועה הרשימה מלהשתתף בבחירות לכנסת ה-18. כן החלטנו, ברוב דעות, כנגד דעתו החולקת של השופט א' א' לוי, לקבל את ערעורה של רשימת אלתג'מוע אלווטני אלדמוקרטי - בל"ד (להלן: רשימת בל"ד), ולבטל את החלטתה של ועדת הבחירות, לפיה מנועה רשימת בל"ד מלהשתתף בבחירות לכנסת ה-18.

           נוכח קוצר הזמן שעמד לרשותנו ערב הבחירות, ניתנו אותן החלטות ללא נימוקים. את נימוקינו, כפי שיפורטו להלן, ביססנו על הדרך שסללה פסיקתנו במהלך השנים בעקבותיה צעדנו בהליך שלפנינו. 

כללי

1.        למעלה מארבעים שנה חלפו מאז ימי פרשת ירדור (ע"ב 1/65 ירדור נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פ"ד יט(3) 365 (1965), להלן: פרשת ירדור), עת נדרש בית משפט זה לראשונה להתמודדות המורכבת עם סוגיית פסילתן של רשימות מלהשתתף בבחירות לכנסת ישראל בשם הדמוקרטיה המתגוננת. באותה פרשה בא לידי ביטוי עקרון העל לפיו גם במשטר דמוקרטי המבוסס על חופש ביטוי, חופש החלפת הדעות ועל הזכות לבחור ולהיבחר, יש לדמוקרטיה זכות להגן על עצם קיומה של המדינה ועל קיום המשטר הדמוקרטי. במהלך השנים שחלפו מאז ימי פרשת ירדור חלו שינויים חוקתיים, משפטיים וחברתיים רבים בתחום זה, וניתן ביטוי חוקתי לעקרון העל של הדמוקרטיה המתגוננת למול מעמדה של הזכות לבחור ולהיבחר. כך נחקקה הוראה מיוחדת בחוק יסוד: הכנסת (להלן: חוק היסוד) - הלא היא סעיף 7א לחוק היסוד -  המגלמת את האיזון שבין שני עקרונות יסוד אלה (להלן: סעיף 7א). במהלך השנים נדרש אף בית משפט זה בהרחבה להיבטיה השונים של סוגיית פסילת רשימות או מועמדים מלהיבחר לכנסת, תוך ניתוח מפורט באשר לפרשנות ההוראה החוקתית שיצאה מלפני הכנסת ואמות המידה ליישומה. הפרשנות הפסיקתית שניתנה להוראה החוקתית בשורה של פסקי דין, ובאה לידי ביטוי מפורט בפסק דינו של בית המשפט בא"ב 11280/02 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה נ' ח"כ אחמד טיבי ואח', פ"ד נז(4)1 (2003) (להלן: פרשת בל"ד), סללה בפנינו את הדרך לדיון שקיימנו בהחלטות הפסילה של ועדת הבחירות לכנסת ה-18, ועל בסיסה בחנו האם הונח יסוד מספיק להחלטות הפסילה. בצד אמות המידה העקרוניות שגובשו בפסיקתו של בית משפט זה, נמצאו בפנינו אף קביעותיו הקונקרטיות של בית המשפט בפרשת בל"ד. קביעות אלה גובשו בדיון שקיים בית המשפט בהחלטות ועדת הבחירות לכנסת ה-16 בעניין פסילתו של עזמי בשארה (להלן: בשארה או עזמי בשארה) מהתמודדות כמועמד בבחירות מטעם מפלגת בל"ד וכן בפסילת המפלגה כולה מלהתמודד בבחירות. אותה פסילה נערכה על בסיס עילות דומות לאלה שעמדו ביסוד בקשות הפסילה נשוא ההליך שלפנינו, ועל בסיס חומר ראייתי בהיקף גדול בהרבה מזה שהונח בפני הוועדה בהליך הנוכחי. עמד על כך אף היועץ המשפטי לממשלה במסגרת ההליך שלפנינו. באותה פרשה החליט בית המשפט ברוב של שבעה שופטים כנגד ארבעה, שלא לאשר את החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 למנוע מח"כ בשארה וממפלגת בל"ד להשתתף בבחירות. כפי שנרחיב בהמשך, קביעות אלו היו בעלות השלכה ישירה על הכרעתנו בהליך הנוכחי.

           כאמור לעיל, גם הפעם התבקש בית משפט זה להעביר תחת שבט הביקורת את החלטת ועדת הבחירות ולמנוע מרשימת מועמדים להתמודד בבחירות לכנסת, בשמה של "הדמוקרטיה המתגוננת". בהתאם לדרכנו ולתפיסתנו באשר למהותה של הדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו, ביקשנו אנחנו לערוך את האיזון העדין והזהיר של מערך הזכויות החוקתיות הסבוך העומד על הפרק. בהתבסס על התשתית הראייתית שהוצגה בפני ועדת הבחירות ואמות המידה שהותוו בפסיקתו של בית משפט זה באשר ליישום הוראות סעיף 7א, סברנו כי לא הונחה בפני ועדת הבחירות תשתית ראייתית מספקת אשר תצדיק את נקיטת ההליך הקיצוני של פסילת רשימות בל"ד ו-רע"מ-תע"ל מלהשתתף בבחירות לכנסת ה-18, ולפיכך החלטנו להורות על ביטול החלטות הפסילה שקיבלה הוועדה. נעבור, אפוא, להלן לפירוט נימוקי עמדתנו, ונסקור תחילה את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית ואת הנתיב הפרשני הסלול ליישום הסמכות הקבועה בסעיף 7א, בו פסענו כאמור אף אנחנו במסגרת בחינת החלטות הפסילה. 

המסגרת הנורמטיבית - פסילת רשימות בהתאם להוראות סעיף 7א לחוק יסוד:הכנסת

2.        על סוגיית פסילתן של רשימות מהתמודדות לכנסת ישראל חולשות הוראות סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, הקובעות בנוסחן דהיום כדלקמן: